כשהמקום הכי בטוח הוא לבד בחדר.
בדידות ונסיגה חברתית
יש ילדים שלא רוצים להזמין חברים, שמסתגרים בחדר, שמדלגים על אירועים. לעיתים זה מזג, לעיתים זה כאב חברתי שלא מדבר עליו. אצלנו פוגשים את הילד במקום שלו — ובונים יחד גשר חזרה לחברה.
סימנים שכדאי לשים לב אליהם
לא כל סימן מעיד על קושי משמעותי. אבל אם מספר סימנים מתקיימים יחד, ובפרק זמן ממושך — שווה ייעוץ מקצועי.
- הימנעות מאירועים חברתיים, שמחות, חוגים
- אין חברים קבועים, או חבר אחד בלבד שכבר "נעלם"
- דיווח עצמי "אין לי כיף" / "כולם נגדי"
- בכי לפני אירועים שהיו אמורים להיות מהנים
- שעות ארוכות לבד עם ספרים/מסכים
איך אנחנו ניגשים לזה
גישה דינמית רכה לבירור עומק, לצד טיפול קבוצתי קטן (3–4 ילדים) שבו מתורגלים מצבים חברתיים בסביבה בטוחה. במקביל ליווי הורי לבניית הזדמנויות חברתיות ללא לחץ.
שיטות הטיפול הרלוונטיות
שאלות נפוצות
מה שאלות שכל הורה שואל
מופנמות זו לא בעיה. אבל כשהיא מלווה בכאב או בהימנעות הולכת ומתרחבת — שווה לבדוק.
אנחנו מאתרים בצורה מדויקת מתי הילד בשל לקבוצה. עד אז — פרטני בלבד.
בהחלט. לעיתים הדינמיקה המשפחתית היא חלק מהפתרון.